<h1>חוקות הדיינים סימן רי"ד</h1>
<h2>דף מג:</h2>
ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה או הורישה ללוי ובא יהודה וערער עליו שדה זו שלי היא אין שמעון יכול להעיד ללוי ולומר ששדה זו אינה של יהודה משום דרצונו של שמעון הוא להעמיד שדה זו ללוי מפני שיש לו עדים שגזלה ממנו ראובן ומכרה ללוי. וה"ה שאם מכר ראובן או הוריש שדה שהיתה גזולה בידו משמעון ובא יהודה וערער על לוי אין שמעון מעיד עליה שאינה של יהודה ואעפ"י שאין לו עדים שראובן גזלה ממנו משום דיותר טוב לו שישאר ביד לוי כדי שיוציאנו מידו לכשימצא עדים שהיתה שלו ושראובן גזלה ממנו ממה שיוציאנה עכשיו (מ)יהודה ואם מכר ללוי טלית שגזל משמעון ובא יהודה לערער שלי הוא וראובן גזלו ממני אם מת ראובן ונשאר ביד הלוקח שיש יאוש ושינוי רשות (ו)שמעון מעיד עליו שאינו של יהודה שהרי טלית זו אינו חוזר לעולם לשמעון שהרי כבר קנה אותו לוקח ביאוש ושינוי רשות וכבר מת ראובן הגזלן ואין לו ממי שיטול דמי הטלית. אבל אם ראובן הגזלן עדיין הוא קיים אין שמעון מעיד עליו מפני שהוא נוגע בעדות שהרי יש לו הנאה אם יעמוד הטלית ביד לוי שהרי יביא שמעון ראיה שראובן גזלה הימנו וישלם לו ראובן דמי הטלית וה"ה שאם הטלית הניחו ראובן ברשות יורש שלו ובא יהודה לערער עליו אין שמעון מעיד עליו להעמידו ביד היורש מפני שהוא נוגע בעדות שהרי אם ישאר ביד היורש יש לו להחזירו לשמעון הנגזל כיון שיש לו עדים שראובן גזלו ממנו מפני שאין כאן עדיין אלא יאוש אבל אין כאן שינוי רשות מפני דרשות יורש לאו כרשות לוקח הוא כך מפו' בב"ב בפ' חזקת הבתים.
